פסוקים להזמנה לחתונה, עם המקור המדויק

איך בוחרים פסוק

הפסוק יושב בראש ההזמנה, מעל השמות והוא הדבר הראשון שהאורחים קוראים. לכן הוא צריך להיקרא במבט אחד. רוב הפסוקים כאן הם בין שלוש לעשר מילים.

לפני שבוחרים, בודקים שלושה דברים:

1. המשמעות. "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" מדבר על אהבה, "קול ששון וקול שמחה" מדבר על השמחה עצמה. בחרו את מה שאתם רוצים להגיד.
2. ההקשר. חלק מהפסוקים היפים נמשכים במשהו פחות שמח. ליד פסוקים כאלה כתבנו מה בא אחריהם.
3. המספר. אם כותבים את המקור, כותבים אותו מדויק. "מים רבים" הוא שיר השירים ח, ז ו"שימני כחותם" הוא הפסוק שלפניו, ח, ו. קל להתבלבל ביניהם.

את כל הפסוקים בדקנו מול נוסח המקרא בספריא. הם כתובים כאן בלי ניקוד.

פסוקים משיר השירים

שיר השירים הוא הספר שהכי מזוהה עם אהבה בין שניים. זה גם הספר שממנו לקחנו הכי הרבה פסוקים לרשימה.

• "אני לדודי ודודי לי" (שיר השירים ו, ג). הפסוק ממשיך "הרעה בשושנים" ובהזמנה אפשר להסתפק בחלק הראשון.
• "דודי לי ואני לו" (שיר השירים ב, טז). אותו רעיון בסדר הפוך. זה פסוק אחר, במקום אחר בספר ולכן גם המספר אחר.
• "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" (שיר השירים ח, ז). הפסוק ממשיך "ונהרות לא ישטפוה".
• "שימני כחותם על לבך, כחותם על זרועך" (שיר השירים ח, ו). ההמשך, "כי עזה כמות אהבה", מתאים גם הוא.
• "עד שמצאתי את שאהבה נפשי, אחזתיו ולא ארפנו" (שיר השירים ג, ד). זה סוף הפסוק. הוא מתחיל במילים "כמעט שעברתי מהם".
• "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" (שיר השירים ב, ד).

שמחה, חתן וכלה

הפסוקים האלה מדברים על החתונה עצמה, ולא רק על האהבה.

• "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה" (ירמיהו לג, יא). המילים האלה מופיעות גם בירמיהו ז, לד, אבל שם הן באות בנבואת חורבן: "והשבתי… קול ששון וקול שמחה". בפרק לג הנביא מבטיח שהקולות האלה יישמעו שוב ולכן זה המקור שכותבים בהזמנה.
• "כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה" (ישעיהו סא, י). זה סוף הפסוק ובו החתן והכלה בשורה אחת.
• "זה היום עשה ה׳ נגילה ונשמחה בו" (תהלים קיח, כד). בפסוק כתוב השם המפורש ובהזמנה כותבים ה׳.
• "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהלים קלז, ה) ו"אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהלים קלז, ו). השני מעלה את ירושלים "על ראש שמחתי" ולכן הוא מופיע גם בהזמנות לחתונה. בפסוק עצמו כתוב "ירושלם", בלי י׳ ובהזמנה אפשר לכתוב "ירושלים" בכתיב מלא.

ברית, אהבה ובית משותף

פסוקים על ההחלטה ללכת יחד ועל הזוגות הראשונים שבתורה.

• "וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים וארשתיך לי באמונה" (הושע ב, כא-כב). שני פסוקים רצופים. אפשר לכתוב רק את הראשון.
• "זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב, ב). בפסוק כתוב "כלולתיך", בכתיב חסר.
• "לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו" (בראשית ב, יח).
• "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב, כד).
• "ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה" (בראשית כד, סז).
• "ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה" (בראשית כט, כ). פסוק ארוך ויפה, שמתאים להזמנה עם מעט טקסט.
• "כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין" (רות א, טז). את המילים האלה רות אומרת לנעמי, חמותה, ולא לבן זוג. שווה לדעת את זה לפני שבוחרים בהן.
• "מצא אשה מצא טוב" (משלי יח, כב).
• "טובים השנים מן האחד" (קהלת ד, ט).
• "והחוט המשלש לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב). בפסוק כתוב "המשלש", בכתיב חסר.
• "ראה חיים עם אשה אשר אהבת" (קהלת ט, ט). הפסוק ממשיך "כל ימי חיי הבלך" ולכן כותבים רק את ההתחלה.

שורה משבע הברכות

שבע הברכות נאמרות מתחת לחופה. מי שרוצה שורה מתוכן יכול לבחור בברכה ולא בפסוק:

• "שמח תשמח ריעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם" (בבלי כתובות ח ע״א). בגמרא כתוב "ריעים", ביו״ד.

גם "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה" מופיע בברכה השביעית, באותו עמוד בגמרא. כך אותן מילים כתובות בהזמנה ונאמרות שוב מתחת לחופה.

איך כותבים את הפסוק בהזמנה

המקום הוא בראש ההזמנה, מעל השמות. אם יש בס״ד, הפסוק בא מתחתיו. הפסוק נכתב בתוך מירכאות.

בס״ד

"אני לדודי ודודי לי"

סתיו & עמית

חמש החלטות קטנות קובעות אם הפסוק נראה מדויק או מועתק:

1. מקור או בלי. אפשר לכתוב את המקור בשורה קטנה מתחת לפסוק, כמו (שיר השירים ו, ג) ואפשר לוותר עליו. אם כותבים, כותבים ספר, פרק ופסוק, ולא רק שם הספר.
2. קיצור. כשמקצרים, לוקחים מילים רצופות מהפסוק ולא מחליפים אף מילה. מילה שהוחלפה הופכת את הפסוק לציטוט חופשי.
3. שם ה׳. במקום השם המפורש כותבים ה׳. כך ב"זה היום עשה ה׳".
4. ניקוד. בלי ניקוד או עם ניקוד מלא שנבדק אות אחר אות. ניקוד חלקי או שגוי בולט יותר מפסוק בלי ניקוד.
5. אורך. פסוק של יותר משתי שורות בהזמנה גונב את המקום מהשמות ומהתאריך.

יש שנמנעים מפסוק מלא בהזמנה מודפסת, כי בסוף היא נזרקת. לפי ויקישיבה, מצד הדין מותר לכתוב פסוקים בהזמנה ויש שמשנים מעט את הנוסח בכוונה, כמו "נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו". אם זה חשוב לכם, שאלו את הרב שלכם.

בשאלון שלנו בוחרים פסוק מתוך רשימה או כותבים פסוק משלכם. הוא נכתב בראש ההזמנה בלי ניקוד ופסוק שהקלדתם בעצמכם נכתב עם המקור שכתבתם.

את שאר השורות, מהפתיח ועד החתימה, תמצאו במדריך נוסח הזמנה לחתונה. ואם תרצו לראות את הפסוק על ההזמנה עצמה, אצלנו ממלאים שאלון קצר ורואים סקיצות בחינם, לפני שמשלמים.

שאלות נפוצות