בהזמנה כותבים את התאריך העברי בתוך משפט היום, עם גרשיים לפני האות האחרונה: "ביום רביעי י״ח בסיוון תשפ״ז". התאריך הלועזי בא בשורה משלו. כשהאירוע מתחיל אחרי השקיעה, התאריך העברי כבר של מחר ויש שכותבים אז "אור ליום חמישי". כאן כל הכללים, עם דוגמאות שבדקנו מול הלוח.
התאריך העברי הוא חלק ממשפט ההזמנה. הוא בא מיד אחרי היום בשבוע, אחרי פסיק. התאריך הלועזי עומד מתחתיו, בשורה נפרדת:
שתתקיים ביום רביעי י״ח בסיוון תשפ״ז 23.06.2027
אפשר לכתוב רק עברי, רק לועזי או את שניהם. כשכותבים את שניהם, הם חייבים להתאים זה לזה וליום בשבוע. 23 ביוני 2027 הוא יום רביעי, י״ח בסיוון תשפ״ז ובדקנו את זה בלוח.
בשאלון שלנו בוחרים את היום בלוח ואז עונים על "איך נכתוב את התאריך?": לועזי, עברי או גם וגם. התאריך העברי מחושב מהלוח ומוצג לכם לפני שבוחרים ואת השורה אפשר לערוך בתיבת הנוסח.
בתאריך העברי המספרים כתובים באותיות ויש להם שני סימנים:
15 ו-16 נכתבים ט״ו וט״ז, ולא י״ה וי״ו. הצירופים י-ה וי-ו הם אזכור של השם ולכן נמנעים מהם. כך בכל חודש: ט״ו בשבט, ט״ז בסיוון.
אחרי גרש וגרשיים לא שמים נקודה.
השנה העברית 5787 נכתבת תשפ״ז: ת׳ היא 400, ש׳ 300, פ׳ 80 וז׳ 7. את האלפים בדרך כלל לא כותבים. מי שרוצה את השנה המלאה כותב ה׳תשפ״ז.
השנה העברית מתחלפת בראש השנה, לא בינואר. תשפ״ז התחילה בראש השנה, 12 בספטמבר 2026, ונמשכת עד 1 באוקטובר 2027. מ-2 באוקטובר 2027, ראש השנה תשפ״ח, כל אירוע כבר בתשפ״ח. חתונה בסוף אוקטובר 2027 עם "תשפ״ז" בהזמנה היא טעות שקל לפספס.
"י״ח בסיוון" או "י״ח סיוון"? שתי הצורות מופיעות בהזמנות ובלוחות. הצורה עם ב׳ היא הוותיקה, כבר במשנה: "באחד בשבט ראש השנה לאילן". גם בלוח של hebcal תמצאו את שתיהן: בממיר התאריכים כתוב "א׳ בתשרי" וברשימת הימים כתוב "ב׳ אדר א׳". בוחרים צורה אחת ונשארים איתה בכל ההזמנה.
אותו דבר בכתיב. "סיון" ו"סיוון", "חשון" ו"חשוון" מופיעים שניהם. העיקר שהחודש ייכתב באותה צורה בהזמנה ובטקסט ששולחים איתה.
תשפ״ז היא שנה מעוברת ויש בה שני חודשי אדר:
חתונה ב-9 בפברואר 2027 היא ב׳ באדר א׳ וחתונה ב-11 במרץ היא ב׳ באדר ב׳. בשנה כזאת "אדר" לבד לא מספיק וכותבים את החודש המלא.
לפי ההלכה, היממה מתחילה בערב, עם השקיעה. חתונה שהחופה שלה אחרי השקיעה נערכת כבר בתאריך העברי של מחר.
מי שרוצה לכתוב את זה במדויק כותב "אור ליום" ואת היום שאחרי. "אור" כאן פירושו לילה. זו לשון המשנה, "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ" והגמרא מסכמת: "אור" הוא לילה. "אור ליום חמישי" הוא אפוא יום רביעי בערב. באותו היגיון, "ליל שבת" הוא יום שישי בערב.
דוגמה: חתונה ביום רביעי, 23 ביוני 2027. קבלת הפנים ב-19:30 והחופה ב-20:30. השקיעה בתל אביב באותו ערב היא ב-19:51. אפשר לכתוב כך:
שתתקיים ביום רביעי י״ח בסיוון תשפ״ז 23.06.2027
או כך:
שתתקיים אי״ה אור ליום חמישי י״ט בסיוון תשפ״ז 23.06.2027
הצורה הראשונה פשוטה לאורחים והשנייה מדויקת לפי ההלכה. רק לא מערבבים: "ביום רביעי י״ט בסיוון" שגוי, כי י״ט בסיוון הוא יום חמישי. אם אתם מתלבטים, שאלו את הרב שמסדר את הקידושין.
את שעת השקיעה בודקים בלוח זמנים לפי העיר והתאריך. בתל אביב, בסוף יוני היא קרוב לשמונה בערב. בתחילת פברואר היא בסביבות חמש ועשרים.
באירוע שנערך בשבת, כמו שבת חתן, בר מצווה או ברית, כותבים "שבת" ואחריה את הפרשה: "בשבת פרשת בהעלתך, י״ד בסיוון תשפ״ז".
שני דברים לבדוק:
התאריך הוא השורה שהאורחים חוזרים אליה הכי הרבה ולכן בודקים אותו בנפרד מכל השאר:
השאלון שלנו גם מתריע כשהתאריך שבחרתם נופל בשבת, בחג או ביום הזיכרון. בחתונה הוא מתריע גם על ספירת העומר ועל בין המצרים.
ואת שאר הנוסח, מהפתיח ועד החתימה, תמצאו במדריך נוסח הזמנה לחתונה.
ט״ו וט״ז, ולא י״ה וי״ו. הצירופים י-ה וי-ו הם אזכור של השם ולכן נמנעים מהם.
הלילה שלפני היום. "אור ליום חמישי" הוא יום רביעי בערב. כותבים כך כשהאירוע מתחיל אחרי השקיעה, כי היום העברי כבר התחלף.
עד 1 באוקטובר 2027 תשפ״ז. מ-2 באוקטובר 2027, ראש השנה, תשפ״ח.
שתי הצורות מקובלות. הצורה עם ב׳ היא הוותיקה, כבר במשנה. בוחרים אחת ונשארים איתה בכל ההזמנה.
את החודש המלא: אדר א׳ או אדר ב׳. ב-2027 אדר א׳ הוא בין 8 בפברואר ל-9 במרץ ואדר ב׳ מתחיל ב-10 במרץ.
ממלאים שאלון קצר ומקבלים נוסח עם הפרטים שלכם וסקיצות בחינם. משלמים רק על מה שאהבתם.
ליצור הזמנה
